מחאת סטודנטים ויוצרים צעירים להצלת הקולנוע הישראלי

מי אנחנו

קבוצה עצמאית של יוצרות צעירות, סטודנטים ואנשי תעשייה שלא יכולים לעמוד מנגד אל מול הגזרות של שר התרבות בהשתקת הקולות, שלילת תקציבים והאיום המאפיוזי לבטל את חוק הקולנוע, שיחסל את הקולנוע הישראלי כליל, הסיפור הישראלי של כולנו ואת העתיד המקצועי שלנו גם כן.

רקע

בשבועות האחרונים וכחלק ממלחמה כוללת של הממשלה הנוכחית לסתימת פיות, אנחנו עדים למאבק יוצא-דופן של שר התרבות מיקי זוהר. בטח ניחשתם - זהו לא מאבק להוספת תקציבים לתחום הקולנוע וגם לא מאבק לסיים את החרמות של פסטיבלים וגופי קולנוע בכל רחבי העולם נגד ישראל. דווקא עכשיו, כשתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המקומית גם ככה בסכנת מוות, השר מיקי זוהר החליט להפיל על התעשייה שלנו מכת מחץ שתחסל את ענף הקולנוע בארץ. הוא מתכוון לבטל את חוק הקולנוע.

חוק הקולנוע חוקק ב-1999 ורק בזכותו פועלת בישראל תעשיית קולנוע משגשגת וענפה שהביאה את תחום הקולנוע הישראלי להצלחות מקומיות ובינלאומיות - בטקס האוסקר, בפרסים נחשבים, וכן, גם אצל הקהל המקומי שבניגוד למה שהממשלה חושבת עליו - דווקא כן רוצה לראות סרטים אמיתיים, עם סיפורים כנים, של יוצרים ויוצרות שמביאים את עצמם ואת עולמם, ואת המקום בו אנו חיים, כפי שהם רואים אותו, ולא רק כפי שהשר היה רוצה שיספרו עליו.

למה זה קורה עכשיו?

בטקס פרסי האופיר האחרון זכה סרטו של שי כרמלי-פולק "הים" שמספר על נער פלסטיני שחוצה את הגבול לישראל כי הוא רוצה לראות את הים. מיקי זוהר לא טרח לראות את הסרט במלואו, אבל הזדעק על הזכייה הזו, והחליט להקים טקס פרסים מתחרה ו"ממלכתי" - אליו, לטענתו, יתקבלו הסרטים שהציבור אוהב ואינם מוצאים את מקומם בטקס פרסי אופיר.

על פניו, מה רע בטקס נוסף ועוד כזה שמעניק פרסים כספיים ליוצרים שכל-כך משוועים לקבל תגמול כלכלי על השנים הרבות שהם משקיעים ביצירתם ללא שכר? אז הבעיה היא, שעל כל הליך בחירת השופטים ובחירת הסרטים לטקס הזה מוטל צל ענק של חוסר שקיפות וחוסר בהירות. עם פרסומה של רשימת המועמדים לפרסי הטקס, רבים מהם החלו למשוך את מועמדותם - והשר מיקי זוהר, שנעלב מכך שתעשיית הקולנוע מפנה גב לטקס הפרטי שלו, החליט שהגיע הזמן לחסל את תעשיית הקולנוע ואת האנשים העובדים בה, אחת ולתמיד. כי מה שווה קולנוע מקומי אם אי אפשר לשלוט בו?

מה אנחנו מתכננים?

בתור הדור הבא של הקולנוע הישראלי, לנו אין מה להפסיד. אנחנו לא חייבים להיות זהירים, נחמדים ומנומסים. הניסיון של מיקי זוהר להשתיק את הקולנוענים לא פוגע רק ביוצרים מנוסים שנמצאים בשיא הקריירה שלהם - הוא פוגע בנו, הסטודנטים והסטודנטיות, הבוגרים הטריים של בתי הספר לקולנוע ולמשחק, היוצרים הצעירים שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית. הכוונה של השר זוהר לבטל את חוק הקולנוע - היא מכת מוות לא רק לעתיד הקולנוע הישראלי, אלא לעתיד שלנו. בלי חוק הקולנוע, היכולת שלנו ליצור או בכלל לעבוד ולהתפרנס בתוך ענף הקולנוע תהפוך להיות אפסית.

והגיעה השעה שאנחנו - דווקא היוצרים בתחילת הדרך - נביא רוח אחרת, צעירה ורעננה, שמוכנה להיאבק בלי להתנחמד - למען העתיד שלנו.